כמעט כמו תעודת הדוקטור שתלויה על קיר הסלון אצל כל אמא פולניה, הפכה בשנים האחרונות תעודת העיתונאי למצרך נחשק לא רק בקרב עיתונאים חדשים שמתרגשים מהטייטל החדש שלהם, אלא גם בקרב כותבים פרילנסרים שרוצים את התעודה ולו רק כדי להראות לאמא או מתוך מחשבה שזה אולי יקצר להם את תור ההמתנה בוותיקן.
אלא שבניגוד להילה מסביב לתעודה הנחשקת – לא מסתתר בעצם כלום. תעודת עיתונאי בשנת 2019 אינה אלא דרך המסייעת לעיתונאי (במיוחד בתחומי הסיקור המדיניים, כלכלים, צבאיים) להיכנס לאזורים המוגדרים ממודרים כגון: הכנסת, משרדי ממשלה וכו'.
בעבר לבעלי תעודת העיתונאי ניתנה הטבה לרשות הטבע והגנים, אך זו בוטלה לא מזמן, והטבות זעירות ניתנות בכמה מוזיאונים במקומות שונים בעולם ובכך זה מסתכם. כמובן שאסור בתכלית האיסור ומבחינת אתיקה עיתונאית לעשות כל שימוש לרעה בעזרת התעודה, שימוש לרעה אגב כולל שימוש בפני רשויות לצרכים אישיים, איום על מישהו בעזרת תעודת העיתונאי וכיוצא באלה.
ובכל זאת, אם אתם רוצים שתהיה לכם תעודת עיתונאי סביר להניח שאתם מעוניינים להיות עיתונאים מן המניין שעובדים בקביעות בכלי תקשורת כזה או אחר. זו אגב, הדרך היחידה להשיג היום תעודת עיתונאי כפרילנסר או ככתב שכיר – אך ורק על ידי המלצה ואישור מגוף התקשורת אליו אתם שייכים. במידה ואתם כותבים בכמה גופים, הבקשה צריכה לעבור אישור מדוקדק של לשכת העיתונות הממשלתית.
אז איך מתחילים?
קודם כל נרשמים למוסד לימודים המלמד עיתונות מעשית או כזה המבטיח תעודת סיום וסטאז' בגופי התקשורת שיבטיח לכם קליטה קלה ונוחה יותר בעולם התקשורת הישראלית. תעודת עיתונאי אגב, ניתנת גם לכתבי ספורט (מהתאחדות הכדורגל למשל), גם למפיקים, צלמים ואנשים שעובדים בגופי תקשורת ואינם בהכרח עיתונאים פעילים אך נגישותם לחומרים מסוימים נחוצה. כך שגם אם תהיו מפיקים במערכת עיתון או צלמי מערכת תוכלו לקבל תעודה, ולהיעזר בה בגישה למקומות שאולי לאחרים אין.
למזלנו, כדי להיות עיתונאי לא דרושות 7 שנות לימוד ועוד לימודי התמחות כדי לקבל את התעודה המיוחדת ולתלות אותה על הקיר. בלימודי העיתונאות המעשית אתם יכולים בסמסטר-שניים גם ללמוד, גם להתנסות בפועל בתפקידים שונים בעולם התקשורת וגם בסופו של דבר להיות ברי המזל שיתברגו בעולם התקשורת הישראלית.
מחזור חמישי של "אייטם" עומד להיפתח ממש בימים אלה. אם עדיין לא נרשמתם, זה הזמן. בהצלחה!
