I-TEM
ללמוד עיתונאות מהעיתונאים המובילים בישראל
בית הספר לעיתונאות מעשית I-TEM נועד להעניק כלים ומיומנות למבקשים לעסוק במגוון ערוצי העשייה העיתונאית, תוך לימוד והתנסות בעשייה המתאימה לערוצי התקשורת השונים: עיתונות כתובה, אינטרנט, רדיו וטלוויזיה.
תכנית הלימודים מקיפה את כל שלבי העשייה העיתונאית לסוגיה, בדגש על הצד הפרקטי של העבודה – החל משלב התחקיר והריאיון, דרך ז'אנרים שונים של כתיבה (חדשותית, מגזינית, טורים אישיים), וכלה בעבודת העריכה והשידור. הלימודים משלבים תרגול מעשי בטכניקות של ראיון וז'אנרים של כתיבה, ניתוח מאמרים וכתבות במטרה להבין את שיקולי הכותב והעורך, ניתוח קטעי רדיו וטלוויזיה ועוד.
יושם דגש על יחסי הגומלין בין יחסי ציבור ודוברות לבין עיתונאים, שדרים ועורכים, בליווי טיפים מנצחים להשתלבות בעבודה מעשית בתחום התקשורת.
ABOUT
נגן וידאו
החזון שלנו
25
עיקרי עשה ואל תעשה לעיתונאי המתחיל
- להשביח את יכולות הכתיבה של תלמידי אייטם.
- לגרום להם לחדות מחשבה והתעסקות העיקר.
- ללמד את ניתוח המקרה. לחקור, לבדוק, להצליב, ושוב לבדוק, ושוב לחקור.
- דור חדש של תקשורת זקוק לדור חדש של עיתונאים.
- מאחורי כל מרואיין, נשוא כתבה יש בנאדם! תמיד לזכור את זה!
- לקרוא את הכתבה שוב ושוב, לערוך בעצמך לפני שהיא נשלחת לעורך.
- להתייחס אל מספר המילים, והמבנה – כפי שנתבקשת, ולעמוד בו.
- לוודא שהכל נכון, הכל בדוק, ומחזיק מים.
- להיזהר מלשון הרע. זה עוון, זה מסבך את המערכת, וזה יכול לגרום לפיטוריך.
- להיות שם: חוק ברזל! תמיד עדיף להימצא במקום בו מתרחש האירוע (כל אירוע. מפתיחת מסעדה חדשה, לעמוד החברה, ועד איזור בו נפל, חלילה טיל) מאשר לשאול ולהשלים.
- תמיד לראיין פנים אל פנים (עד כמה שניתן) לא טלפון, לא התכתבויות. המרואיין מגיב לשאלות, המרואיין מוציא מעצמו, ויש הקלטה שהיא תעודת ביטוח למראיין.
- עורך, שים לב מה יש על יד הכתבה. למשל: לא לשבץ כתבה על השואה ליד פרסומת לרכבת חדשה שמגיעה מגרמניה, או צינור גז חדש שיונח בימים הקרובים. בעמוד של טקסט קשה, למשל על *מין וסטיות לא לשבץ מודעה לבגדי/צעצועי ילדים.
- לעולם לא להתנשא על המרואיין. אריק איינשטיין אמר פעם: "לא חשוב מה יכתבו עלי – העיקר שזה יהיה מאהבה".
- להראות רפרזנטטיבי. אתם מייצגים גוף, אג'נדה, חברה. לבוא בלבוש הולם. להתגלח. לדבר בנימוס. אתם נציגים של כלי תקשורת שבחר בכם לפרזנטור שלו. תמיד צאו ליום העבודה – נקיים, מסודרים ומתוקתקים. אין לדעת מתי תישלחו לבקש את תגובתו של ראש העיר.
- לתת קרדיט. נראה אולי חסר חשיבות, אך יכול מאוד לעזור לך, וזה חברי וזה מקצועי. בטח בענף הזה. וזה בעיקר אומר עליך משהו.
- תשאל ותן לענות. תקשיב לתשובה של בן השיח שלך. זה לא רק מנומס. זה קובע את איכות הכתבה, את איכות השידור.
- תמיד לגבות ביותר ממקור אחד. להצליב. לבדוק, לבדוק ושוב לבדוק. תמיד תתייעץ עם העורך, לפני שסיימת לכתוב. מוטב לשאול פעמיים מאשר לטעות פעם אחת.
- לכתוב ברור, לדבר ברור. אם זו ידיעה חדשותית: לסדר אותה לפי החשיבות. תמיד לפתוח עם הכי מעניין. כבר בשורה הראשונה. אם זה רדיו – חד עוד יותר. ולפתוח עם הסיפור המרכזי בקיצור. כותרות! ורק אח"כ לפרט.
- שתי מילים שוות שנייה. צריך להכין כתבה לרדיו? נתנו לך דקה? תכתוב 120 מלה ומשם תתקדם.
- אם ברדיו עסקנו – גבה תמיד את מראיינך בהקלטות. זה מעניין יותר, זה קל יותר, זה נכון יותר.
- לעורך: פחות מילים, יותר מסרים מדויקים. תמונה גדולה וברורה. אין כתבות לפי משקל.
- רדיו. שאלת שאלה? הנושא חשוב לך? אל תפריע. כמה שפחות "סליחה שאני קוטע אותך". אל תקטע! סגור מיקרופון בתום השאלה. כשאתה מדבר הרבה מדי, אתה מרגיז את המרואיין, אתה מעצבן את המאזין, שממילא לא פשוט להחזיק אותו אצלך.
- כמה שפחות רכילות! כמה שפחות רכילות! כמה שפחות רכילות!
- אם זה לא טור אישי. אם זה ניוז. לא לדחוף שם "לדעתי" ו"מה אני חושב". דעתך לא מעניינת. היצמד לעובדות.
- לפני ראיון – תלמד שוב ושוב את המרואיין. תחקיר ועוד תחקיר, ועוד שיחה עם מכרים שלו. ועוד בדיקה בגוגל (שאותה כמובן יש לבדוק גם במרחב האישי) תבואו מוכנים. הכי מוכנים.