חיידק העיתונות

"חוסר צדק יכול להוציא אותי מדעתי"
"הייתי מת להיות זבוב על הקיר בבית של…"
"יש לי חלום: כותרת ראשית שלמחרת כ ו ל ם מדברים עליה!"
אם אי פעם אמרת את אחד משלושת המשפטים האלו – כנראה שקיים בך הנגיף. לא חלילה, לא קורונה. חיידק העיתונות😊
בית הספר לעיתונאות מעשית I-TEM נועד להעניק כלים ומיומנות למבקשים לעסוק במגוון אפיקי העשייה העיתונאית, תוך לימוד והתנסות ביצירה המתאימה לערוצי התקשורת השונים: עיתונות כתובה, אינטרנט, רדיו טלוויזיה ודיגיטל.
תכנית הלימודים שלנו מקיפה את כל שלבי העשייה העיתונאית לסוגיה, בדגש על הצד המעשי של העבודה – החל משלב התחקיר והריאיון, דרך ז'אנרים שונים של כתיבה (חדשותית, מגזינית, טורים אישיים, ועוד אוקיינוס של פעילויות עיתונאיות), וכלה בעבודת העריכה והשידור, "מלכת" התקשורת.
כשאנחנו מדברים על פרקטי, מעשי, אימון, עשייה וכו' – אנחנו מדברים על המורים הטובים ביותר בישראל, אנשי מן השורה הראשונה שמכתיבים אג'נדה ועשו כמעט הכל בחייהם.
מה שאנחנו נותנים – אין אף אוניברסיטה בעולם שתתן לכם!
מי יכול ללמד אתכם טוב יותר חדשות מאשר מר טלוויזיה יעקב אילון?
ממי אפשר ללמוד תחקיר שיתקרב לרמה של עמרי אסנהיים? איילה חסון או איתי אנגל הענק?
מי יודע להכין ולספר סיפור טלוויזיונית טוב יותר מציון נאנוס?
והאם יש מישהו במדינה שיודע אתיקה טוב יותר מכבוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר?
וזה עוד לפני שדיברנו על אמנון אברמוביץ' דני קושמרו, רינה מצליח ועוד.
במשך 32 מפגשים תלמדו מ-26 אנשי תקשורת מהמובילים בישראל את כל מה שצריך לדעת על מנת לעבוד בתעשייה!
לפרטים נוספים על הקורס הקרוב וקבלת סילאבוס לחצו כאן

אין תגובות

עיתונאי במאה ה 21

תפקידו של העיתונאי הוא לתווך מידע לאזרח, לחשוף שחיתויות, ולהיות סוג של משענת תומכת לאזרחים המתווכת בין מה שקורה למעלה לבין מה שקורה למטה.
נשאלת השאלה האם בעידן המודרני בו לכלי התקשורת הקלאסיים אין את אותה השפעה כפי שהיתה להם בעבר, והאם בעידן של מידע פרוץ ברשתות חברתיות וקבוצות וואטס-אפ, האם תפקידה הקלאסי של העיתונות עדיין נשמר וכמו כן, האם עיתונות בישראל יכולה באמת להיות אובייקטיבית?
בכל מקום שתשאלו ואת מי שלא תשאלו, תהיה תשובה אחידה בנוגע לשיוך פוליטי של עיתונאים מסוימים, ושל גופי תקשורת מסוימים. נדמה כי הציבור הרחב לא מצליח באמת להבחין או אולי להאמין אם יש עדיין תקשורת אובייקטיבית.
גם תפקידו של העיתונאי השתנה במהלך השנים. כמתווך מידע, כמראיין אובייקטיבי או כפרשן בעניין מסוים, עיתונאים רבים בעידן החדש אינם חוששים להביע דעה פומבית.
האם זה לגיטימי? במדינה דמוקרטית בה העיתונות חופשית, בוודאי שכן. האם זה עדיין ממלא את התפקיד הקלאסי של עיתונאי מערכת עיתון? תלוי את מי שואלים.
יש שיאמרו שזה לא אתי במובן מסוים להביע דעה, שלהיות עיתונאי משמע להיות אובייקטיבי אלא אם כן אתה כותב טורי דעה בלבד. מנגד, יהיו אלה שפחות יחמירו ויאמרו שצריך להתקדם. שתפקידה הקלאסי של העיתונות אינו נשחק אך עבר טרנספורמציה וזה בסדר, בדיוק כמו שהחיים משתנים עם השנים, כך גם העולם הזה צריך להסתגל לשינויים החדשים בו.
זה כמובן דיון על קצה המזלג שנידון באחד משיעורי התקשורת שלנו באייטם. רוצים לדעת עוד? מוזמנים לקחת חלק במחזור החמישי של בית הספר לעיתונות מעשית "אייטם", וללמוד עוד על אתיקה עיתונאית, על תפקיד העיתונאי בעידן החדש והכי חשוב – איך עושים זאת בפועל.

אין תגובות

איך משיגים תעודת עיתונאי

כמעט כמו תעודת הדוקטור שתלויה על קיר הסלון אצל כל אמא פולניה, הפכה בשנים האחרונות תעודת העיתונאי למצרך נחשק לא רק בקרב עיתונאים חדשים שמתרגשים מהטייטל החדש שלהם, אלא גם בקרב כותבים פרילנסרים שרוצים את התעודה ולו רק כדי להראות לאמא או מתוך מחשבה שזה אולי יקצר להם את תור ההמתנה בוותיקן.
אלא שבניגוד להילה מסביב לתעודה הנחשקת – לא מסתתר בעצם כלום. תעודת עיתונאי בשנת 2019 אינה אלא דרך המסייעת לעיתונאי (במיוחד בתחומי הסיקור המדיניים, כלכלים, צבאיים) להיכנס לאזורים המוגדרים ממודרים כגון: הכנסת, משרדי ממשלה וכו'.
בעבר לבעלי תעודת העיתונאי ניתנה הטבה לרשות הטבע והגנים, אך זו בוטלה לא מזמן, והטבות זעירות ניתנות בכמה מוזיאונים במקומות שונים בעולם ובכך זה מסתכם. כמובן שאסור בתכלית האיסור ומבחינת אתיקה עיתונאית לעשות כל שימוש לרעה בעזרת התעודה, שימוש לרעה אגב כולל שימוש בפני רשויות לצרכים אישיים, איום על מישהו בעזרת תעודת העיתונאי וכיוצא באלה.
ובכל זאת, אם אתם רוצים שתהיה לכם תעודת עיתונאי סביר להניח שאתם מעוניינים להיות עיתונאים מן המניין שעובדים בקביעות בכלי תקשורת כזה או אחר. זו אגב, הדרך היחידה להשיג היום תעודת עיתונאי כפרילנסר או ככתב שכיר – אך ורק על ידי המלצה ואישור מגוף התקשורת אליו אתם שייכים. במידה ואתם כותבים בכמה גופים, הבקשה צריכה לעבור אישור מדוקדק של לשכת העיתונות הממשלתית.

אז איך מתחילים?

קודם כל נרשמים למוסד לימודים המלמד עיתונות מעשית או כזה המבטיח תעודת סיום וסטאז' בגופי התקשורת שיבטיח לכם קליטה קלה ונוחה יותר בעולם התקשורת הישראלית. תעודת עיתונאי אגב, ניתנת גם לכתבי ספורט (מהתאחדות הכדורגל למשל), גם למפיקים, צלמים ואנשים שעובדים בגופי תקשורת ואינם בהכרח עיתונאים פעילים אך נגישותם לחומרים מסוימים נחוצה. כך שגם אם תהיו מפיקים במערכת עיתון או צלמי מערכת תוכלו לקבל תעודה, ולהיעזר בה בגישה למקומות שאולי לאחרים אין.
למזלנו, כדי להיות עיתונאי לא דרושות 7 שנות לימוד ועוד לימודי התמחות כדי לקבל את התעודה המיוחדת ולתלות אותה על הקיר. בלימודי העיתונאות המעשית אתם יכולים בסמסטר-שניים גם ללמוד, גם להתנסות בפועל בתפקידים שונים בעולם התקשורת וגם בסופו של דבר להיות ברי המזל שיתברגו בעולם התקשורת הישראלית.
מחזור חמישי של "אייטם" עומד להיפתח ממש בימים אלה. אם עדיין לא נרשמתם, זה הזמן. בהצלחה!

אין תגובות

REAL NEWS

דונאלד טראמפ הביא את הפייק-ניוז, אנחנו מביאים לכם את הניוז!
נושמים טלוויזיה? חולמים רדיו? רוצים לעבוד בעיתון, באתרי המדיה, להיות שם בזמן אמת כשהכל קורה?
I-TEM הוא לא עוד בית ספר לתקשורת. זה ה-בית ספר
רוצים לשמוע עוד? צרו קשר ונזמין אתכם להרצאה פתוחה ללא תשלום.

אין תגובות

מקסימום מקצוע במינימום זמן

אתם מכירים את זה שאתם בשנה ג' באוניברסיטה וכבר מתחילים לגשש במקומות עבודה אופציונליים? שולחים קורות חיים מצוחצחים וממתינים לטלפון המיוחל שממאן להגיע. אתם לא לבד! אלפי בוגרים יוצאים מידי שנה עם תואר ראשון ביד, ורובם נשארים בלי עבודה. זאת אומרת, עם עבודה, אבל לא זו שהם ייחלו לה. כדי לשטוף כלים לא צריך לקרוע את התחת ארבע שנים במכללה.
אנחנו מאמינים שבעידן החדש, לא די בתואר ראשון כדי לעשות קריירה. אתם יודעים מה? נגדיל ונאמר שלא צריך תואר ראשון כדי לעשות קריירה. זה כמובן לא אומר שלימודים הם לא דבר חשוב (לטובת אמא ואבא שקוראים את המודעה הזאת).
בעידן החדש אתם צריכים מקצוע ביד. פרקטיקה, סטאז', ושורות של ניסיון בקורות החיים רק כדי שמישהו יתייחס אליכם. אה, וכמובן אף פעם לא מזיק להיות מחובר לאנשים הנכונים שיזהו את הכישרון שבך ויצעידו אותך קדימה.
אצלנו ב-I-TEM בית הספר לתקשורת ועיתונות מעשית, תקבלו את כל אלה עם תוספת משמעותית: מקסימום מקצוע במינימום זמן. כי כולם כבר יודעים היום שכמות לא באה על חשבון איכות.

אין תגובות

סרט טוב

מתים על התחום ומעוניינים להרחיב קצת את הדעת? הנה כמה סרטי חובה שכל עיתונאי מקצועי או כותב חובב צריך להכיר:
"כל אנשי הנשיא" – סרט המבוסס על ספרם התיעודי של שני ענקי העיתונות בוב וודוורד וקארל ברנסטין, העיתונאים שחקרו את פרשת ווטרגייט מטעם הוושינגטון פוסט.
"העיתון" – הסרט בבימויו של סטיבן שפילברג, עוקב אחר תפקידו של העיתון וושינגטון פוסט בחשיפת פרשת מסמכי הפנטגון.
"כותרת ראשית"
"ספוטלייט"
"רשת שידור"
"שנה בצל סכנה"
"השטן לובשת פראדה"
"האזרח קין"
"המקור"

אין תגובות

I-TEM מאמינים בך

תמיד חלמתם להגיש חדשות בטלוויזיה? שאפתם לכתוב טור דעה נוקב בעיתון? לנסוע כמו איתי אנגל למדינות אויב, או סתם לשדר ברדיו תכנית נוגה לשעת לילה מאוחרת?
אתם לא לבד, גם אנחנו.
אבל אז אמרו לנו: עזבו, זה לא בשבילכם. אם לא התקבלתם בצבא לתחנה ההיא, ואם לא הייתם כתבים צעירים בעיתון ההוא בתקופת התיכון אז ממש אין לכם סיכוי.
אז אחרי שהוכחנו לעצמנו (ולהורים שלנו) שאפשר, רצינו עכשיו לספר גם לכם שדווקא יש סיכוי. אפילו לא רע.
I-TEM בית הספר היחיד לתקשורת שמאמין בלימודים קצרים ממוקדים ומהוקצעים. מעניק לך ארגז כלים הנחוץ לכל עיתונאי את הפרקטיקה בשטח ואת המורים הטובים ביותר שפועלים היום בתחום. כי פרקטיקה – אתם יודעים – לא לומדים באקדמיה.
בואו להגיש חדשות עם יעקב אילון, לפגוש את העיתונות עם רינה מצליח, לצעוק על המיקרופון עם רון קופמן ולהבין איך נראים הדברים מאחורי המצלמה עם ציון נאנוס, לראות בעיניים איך עורכים עיתון גדול עם העורכים הראשיים הטובים בתחום, לתפוס סמול טוק עם קלמן ליבסקינד, להבין מה זה משעל חם, וללמוד איך עושים תחקירים שמרעידים את המדינה עם עמרי אסנהיים. זה עובד. עובדה.

אין תגובות

כותרת? קלי קלות

זלמן שז"ר היה עורך העיתון דבר. הוא היה גם נשיא המדינה, אבל זה סיפור אחר. פעם נשאל ע"י אחד הכתבים שלו מה ייתן כותרת ראשית אם בו זמנית יקבל ידיעה על הר געש שמחק כפר באיטליה, מטוס שהתרסק ובו 250 נוסעים או טורנאדו שמשתולל בארה"ב. "הכותרת תהיה" אמר שז"ר: העולם כמרקחה (ראו עמודים 12-2).

אין תגובות

אייטם גאוגרפי

פעם, לפני הרבה שנים, תיפקדה בישראל "ועדת העורכים", שמטרתה תיאום בין גופי התקשורת הכתובה והמשודרת ושמירה על אחידות. היו חברים בה עורכים, מאוד מכובדים, של עיתונים שהיום כבר לא ממש יודעים עליהם. מ"דבר" ו"על המשמר" ו"הצפה" ועד "לעצטע נייעס", ו"נוביני קורייר".
האגדה מספרת שבאחת הישיבות העלה אחד העורכים דרישה לאחידות. "חברים", הוא אמר, "צריך לקבל החלטה, אחת ולתמיד, איך כותבים את שם העיר הזו: בוקרשט או בודפשט".

אין תגובות

סוף התוכן

הגעת לקצה; איו יותר פוסטים.

סגירת תפריט

I-TEM

בית הספר היחיד בארץ ללימוד מקצוע העיתונות

  • ללמוד מאנשי התקשורת הטובים ביותר
  • תכנית לימודים יסודית המשלבת תאוריה ותרגול מעשי
  • סטאז' והשתלבות בתעשייה
  • תרגול טכניקות של ראיון ושל כתיבה
  • סיורים מקצועיים בגופי העיתונות

לפרטים ולהרשמה

כתבו לנו

CONTACT