המוסד

המחזור ה-32 (מתוך 33) עשה טוב לקבוצתו של אילון בר-דגן. מ.כ חיפה הביסה את עמק יזרעאל 1-5, אבל הסיפור האמיתי הגיע מפתח תקוה – שם בניגוד גמור לכל הציפיות, נווה דוד פ"ת נשארה עם בקבוקי השמפניה פקוקים. דקה לסיום, כששלושים אלף אוהדים שרים: "סגול אלוף", נפלה הפצצה. עדי ארמוזה השווה לגני-תקוה. עכשיו, המשחק הבא (רדיוס ברמת גן, נגד מ.כ חיפה) קובע לאליפות.

45 שנה אילון בר-דגן מאמן כדורגל. יש לו יותר תארים מכל מאמן אחר. שבע אליפויות. שש פעמים גביע. שתי הופעות בליגת האלופות, וכמובן – ההופעה היחידה של נבחרת ישראל באליפות אירופה.

"זה שהוא היה במוסד", אומרים עליו "נותן לו את היתרון היחסי נגד כל מאמן אחר, מוכשר ויודע כדורגל ככל שיהיה".

נוונ דוד של סטליוס קורדניס, המיליארדר היווני-ישראלי, הייתה אמורה לזכות באליפות כבר לפני חודש, אבל פרשת המעילה (שלא ברור אם הייתה או לא) עשתה שם משהו. שלושה הפסדים ותיקו. פער של 11 נקודות נמחק. בית"ר חיפה של בר-דגן צריכה לנצח, והיא זוכה באליפות. ראש בראש. להשיג כרטיס? הצחקתם את מיקי מ"לאן". גם שוק השחור לא היה אפשר למצוא רבע כרטיס.

כל השבוע עסקה התקשורת הישראלית, ולא רק תקשורת הספורט במפגש היזה. פרשני הכדורגל תההו, וניסו לנחש: איך ישחק המאמן האיטלקי של רמת השרון? ילך על תיקו? מסוכן. ינסה לנצח? יכול אמנם, אבל ליאור אלעיני של בית"ר חיפה נמצא ביכולת שיא. ההגעה של נציגי ריאל מדריד לקראת חתימה רק מעוררת אותו, ואחרי הרביעייה שלו ביום ראשון בערב לשוער עמק יזרעאל (שוער נבחרת ישראל שלא ספג ארבעה משחקים עד לחמישייה מחיפה) – ברור שהוא לבדו מסוגל לנצח. הקהל של נווה דוד לא הבין איך זה קרה לו, אבל יצא שערב נעילת הליגה, אצטדיון רמת גן המחודש והמרהיב – צר מלהכיל 50 אלף למאבק חזיתי על האליפות.

בר-דגן, עוד מעט בן 70, ויש לו בעיות שינה גם בלי משחק אליפות על הראש. הוא יושב בלובי של הרודס תל אביב, מלון הבית של חיפה במשחקי חוץ, ומנסה לחשוב איך הוא מבקיע את הבונקר של האיטלקי. הוא הרי יודע שטולומבונרי לא סתם לקח אליפות עולם נגד ברזיל. לא סתם משלמים לו 2 מיליון וחצי ירו לעונה. הוא ישחק בונקר, זה ברור.

"קואוץ', אני לא מסוגל להירדם", אומר לו פתאום אליעיני.

צפריר מביט בשעון. "חצות וארבעים. מה קורה לך?"

"לא יכול להירדם. מה שאני עושה – השינה ממני והלאה. אני מתחרפן. אני חייב לישון. תעזור לי".

"תקשיב", אומר לו בר-דגן "אני הולך לעשות אתך משהו נורא. עושים את זה רק לטובת אליפות.

"מותר לך, עונה לו בסגנון 'הוסמכת סרג'יו' של הגשש מה זה". בר דגן מציץ בשעון. עוד מעט אחת בלילה. בלי אליעיני חד ורענן – אין אליפות, גם לא בתסריט הכי טוב שלו.

אילון בר-דגן לוקח את אליעיני לחדר שלו. סוויטה 500 הנשיאותית. "אתה תישן כאן הלילה. אצלי". הוא מוציא כדור לבן וקטן. "אתה בולע, שם את הראש ונרדם כמו תינוק. זה מהחבר'ה שלי בשירות. דיר באלאק להוציא מלה על זה. סוד לכל החיים".

אליעיני נשבע. בולע, ונרדם תוך שנייה.

בר דגן שומע את נשימותיו של החלוץ הנרדם ונרגע מעט. לא יעזור לאיטלקי כלום. הילד ישן כמו תינוק, והוא יביא לו את האליפות. והוא גם יצליח בעונה הבאה במדריד. ברור לו.

עכשיו הוא יכול לעשות לעצמו כוס קפה ולשים את הראש על מיטת השיזוף במרפסת. עם הרעש של הים התיכון. במילא לישון אין סיכוי. כפית טסטר צ'ויס. קצת חלב, וסוכרזית אחד.

הכל בסדר עם הקפה, עם המים ועם החלב, אבל סוכרזית? לא נשאר! הקופסה הצהובה-ירוקה ריקה. "לעזאזל" הוא פולט "נתתי לו את האחרון".

אין תגובות

סוף התוכן

הגעת לקצה; איו יותר פוסטים.

סגירת תפריט

I-TEM

בית הספר היחיד בארץ ללימוד מקצוע העיתונות

  • ללמוד מאנשי התקשורת הטובים ביותר
  • תכנית לימודים יסודית המשלבת תאוריה ותרגול מעשי
  • סטאז' והשתלבות בתעשייה
  • תרגול טכניקות של ראיון ושל כתיבה
  • סיורים מקצועיים בגופי העיתונות

לפרטים ולהרשמה

כתבו לנו

CONTACT