תחרות הסיפור הקצר

בשנה שעברה שירי ראב היתה הזוכה הגדולה שלנו, וקיבלה מילגה מלאה במחזור הרביעי של אייטם. הפעם אנחנו רוצים לפתוח שוב את תחרות הסיפור הקצר של בית הספר לעיתונות מעשית – אייטם והקריטריונים הם:

  • סיפור קצר של עד 600 מילה
  • הנושא: בחירות (לאו דווקא בהקשר הפוליטי, תנו לדמיון לפרוח)
  • מועד הגשה אחרון 5.3

הזוכה במקום הראשון יקבל מלגה מלאה לקורס שיחל במהלך מאי 2020.
הזוכה במקום השני יקבל 50% הנחה על שכר הלימוד למחזור הבא.
הזוכה במקום השלישי יקבל הנחה של 30% על שכר הלימוד במחזור הבא.

צוות השופטים שלנו מורכב ממיטב המורים וההנהלה המלמדים בבית הספר.

Stories

הגשת סיפור לתחרות

מלאו את כל השדות בטופס וצרפו את קובץ הסיפור.

בקורס הקודם זכתה שירי ראב במקום הראשון ובמלגת לימודים מלאה, בתחרות הסיפור הקצר של I-TEM 

טרו- מן / שירי ראב

פעם הדבר היחיד שהיה מזויף בחיים שלי היו הגניחות של אשתי ונשבע לכם- זה לא הפריע לי ב-כ-ל-ל. קצת "אה אה אה" מוגזמים, יכולתי לחיות עם זה.
אני איש פשוט, קבלן. שם שליכט על הקירות, מורח מפה לשם וזה נראה יפה יותר. הכול טוב.
עכשיו זה כבר עניין אחר.
מאז הבחירות בארצות הברית המציאות שלי השתנתה. זה לא שמשנה לי מי הנשיא שם. לא משנה לי בכלל.
אם ילדים גונבים לי מהאתר את כל הקרשים בל"ג בעומר שנה אחרי שנה, מעמיסים הכול בעגלה של סופר? משנה.
אם בעלת הבית כל יום משנה לי תוכנית כי היא ראתה אצל החברה שלה ספוטים אינדונזים שמשתלבים בתיקרת האקריל-פודרה הנוצצת ועכשיו גם היא רוצה? משנה.
אבל מי הנשיא? בארה"ב? נשבע לכם בחיי- לא משנה.

הבעיה שלי היא שמאז שמר דונלד נבחר כולם מדברים פה על פייק ניוז.
פייק ניוז פה, פייק ניו שם. אני כבר לא יודע מה אמיתי יותר בחיים האלה.

אני ואשתי רואים חדשות בערב, במקום להירגע מול הטלוויזיה אני נכנס למתח. כל כתבה שמשודרת היא אומרת לי :" אה, יעקב, זה הכול פייק ניוז. אתה רואה את הכתב הזה בשטח? תראה מאחוריו יורד גשם, עכשיו בכלל שמש בחוץ. זה פייק ניוז.
אתה רואה את זאתי שמדווחת מהסופר על המוצרים עם החיידקים?
זאת בכלל כתבה מחו"ל. תסתכל טוב, רשום באנגלית על המדפים.
יעקב, אל תאמין לאף אחד כפרה. אני אומרת לך ה-כ-ו-ל במדינה הזאת פייק ניוז."

אמא שלי, כל דבר שאני מספר לה אומרת לי : "עזוב אותך, יעקב, פייק ניוז."
אני אומר לה : "אמא, לא באים השבת".
היא עונה לי: "פייק ניוז. אתם מחר בצהריים אצלי. הטיול של יואבי שאמרת שיש בשבת? פייק ניוז. אין מורה בעולם שיגיע לטיול בחום הזה. מחכה לכם בשתיים עם החמין".

זה מקשה על החיים העניין הזה.
נניח אתמול, לקחתי את יואבי לגן. אחרי שעתיים, באמצע עבודה עם הפועלים, פתאום צלצול. מי על הקו? הגננת.

היא אומרת לי ליואבי יש 38 חום, תבוא לקחת אותו.
עכשיו- אני מתלבט. פעם הייתי ישר רץ לגן, אבל היום? לך תדע אם זה טרו ניוז העניין הזה של החום.
אני עושה לה תחקיר:
איך חום? כמה חום? בטוחה שחום? בטוחה שחום ולא קור?
בטוחה שזה בגן הנכון? בטוחה שזה הילד שלי? בטוח שאת הגננת שלו? את גננת? יש לך תעודת גננת?
נשבע לכם, כבר לא יודע מה לעשות.

אני נכנס בצהריים למכולת, לקנות לחם ונקניקים. כתוב על האריזה שהנקניק ללא חומרים משמרים. לא יודע אם להאמין לזה. אני מסתכל על הרכיבים. מחייג למספר לצרכנים, עונה לי אישה מנומנמת, אני שואל : זה ללא משמרים? עונה לי : ללא.
שואל שוב: את בטוחה ללא משמרים? עונה לי: ללא.
שואלת שוב: בטוחה? היא מנתקת.

עכשיו, שלא תחשבו שאני פראייר, אני בודק הכול.
מיסים מגיעים? נראה לי פייק, אני זורק.
חברים דופקים בדלת? מבקש תעודות זהות.
נכנסת עבודה חדשה? לא יודע, אולי הבניין פייק, היסודות פייק, החומרים פייק.. לא סגור על זה? לא מוציא חוזה.
ועד הבית לוחץ לתשלומים, שם לי פתקים על המעלית.
זה ועד בית? זה בבניין שלי? יש לנו בכלל מעלית? אני עולה במדרגות.

הכול פה הצגה בחיים האלה. אני טרומן. זה אולפן טלוויזיה רק שעוד לא עליתי על זה ולא קראו לי לצאת לעולם.
אני לא יכול לחיות ככה יותר. אני כבר לא יודע אם אני קיים.

החלטתי לבדוק את זה אחת ולתמיד.
טיפסתי בחדר המדרגות עד לגג, נעמדתי בקצה. אני אקפוץ. אני אראה אם אני אמיתי.
אני מביט למטה, אנשים עוצרים מתחת הבניין, מגיעות ניידות משטרה, סירנות. אני מתלבט מה לעשות.
"אל תעשה את זה" הם צועקים לי. אני לא יודע אם הקלות אמיתיים. אני חייב לבדוק שאני חי. אני חייב לדעת.
מה לעשות? לקפוץ? לא לקפוץ? עומד ומתלבט.
עלתה אלי לגג השכנה שלי אירנה. היא שואלת אותי: "יעקב, מה קרה לך? יש לך ילד, אישה, חיים."
אני עונה לה:" אירנה, הנשיא בארצות הברית אמר שהכול מזויף.
החיים מזויפים. זה הכול פייק ניוז אירנה. אני לא יכול יותר."

היא אומרת לי : "יעקב, מה קרה לך אתה ככה תמים?
זה סתם שטויות של האמריקאים. זה לא כמו אצלנו בארץ,
פה הכול אמיתי, דוגרי, אסלי, אצל הישראלי הכול "דוך" בפנים.
פה זה ישראל זה לא ככה, בארץ מה אתה רואה- אתה מקבל.
אנשים פה לא משקרים.
רד מהגג יעקב.
שמע לי, רק שם, באמריקה הרחוקה, ר-ק שם יעקב
כ-ו-ל-ם מזויפים."

סגירת תפריט

I-TEM

בית הספר היחיד בארץ ללימוד מקצוע העיתונות

  • ללמוד מאנשי התקשורת הטובים ביותר
  • תכנית לימודים יסודית המשלבת תאוריה ותרגול מעשי
  • סטאז' והשתלבות בתעשייה
  • תרגול טכניקות של ראיון ושל כתיבה
  • סיורים מקצועיים בגופי העיתונות

לפרטים ולהרשמה

כתבו לנו

CONTACT